מקרה זה עוסק באיחור באבחון של דלקת התוספתן, אשר הביא להתפתחות פרפורציה, פריטוניטיס, ו-Severe sepsis. איחור באבחון אפנדציט – מצב חירום המסכן חיים אשר הצריך ניתוח גדול של פתיחת בטן, אשפוז ממושך וקשה ולסיבוכים רבים, כגון, ניתוחים חוזרים, בקע בצלקת הניתוחים, צלקת מכוערת והידבקויות, ואף סיכוי משמעותי לפגיעה בפוריות עד כדי עקרות מוחלטת, וזאת בשל ההידבקויות הרבות.

בענייננו, מדובר בבחורה צעירה בת 17, רווקה, אשר החלה להתלונן בפני רופאת הילדים המטפלת שלה על כאבי בטן. תלונה אשר חזרה על עצמה בליווי חום, הקאות, בחילות ושלשולים מדי יום מתאריך זה ועד למועד האבחנה במיון (שבוע).

האנמנזה שנלקחה על ידי רופאת הילדים הייתה חלקית ביותר ולא מספקת- בחלק מן הביקורים, לא בוצעה בדיקה קלינית כלל (וזאת בניגוד גמור לפרקטיקה רפואית סבירה) ובחלקם, משהייתה התייחסות מתועדות לכאבי הבטן, אין תיעוד בדבר מיקום כאב הבטן (בחשד לאפנדציט לרוב יתלוננו על כאבים בבטן ימנית), אופי הכאב (באפנדציט בהתחלה הכאב הוא עוויתי לאחר מכן חלה התמקמות באזור הבטן הימנית בד”כ בהתאם למנח התוספתן) , אין בדיקה מקיפה כנדרש של הבטן ואין כלל התייחסות לבדיקות המעבדה החריגות אשר מעידות באופן ברור על תהליך זיהומי שמתחולל בגופה של הנערה , כל זאת בניגוד לפרקטיקה רפואית סבירה. אילו הצוות הרפואי היה מבצע את הבדיקה הקלינית כמקובל, ניתן היה לאבחן את האפנדציט בשלב מוקדם הרבה יותר.

גם במסגרת הביקור במיון בבית החולים לא בוצעה בדיקה כירורגית מקיפה והנערה לא נבדקה על ידי כירורג במסגרת המיון, ואף לא בוצעה אבחנה מבדלת בדבר אפשרות לקיומה של דלקת בתוספתן.

בסופו של יום, המטופלת לא נבדקת במיון לא ע”י רופא נשים ולא ע”י כירורג. בנוסף- רופא הילדים שבדק אותה, לא דורש ביצוע US בטן למרות שבדיקה זו זמינה בחדר המיון. רופא הילדים חורג מהפרקטיקה המקובלת ובוחר לשחרר את המטופלת מהמיון, ללא כל בדיקות הדמיה וללא בדיקת כירורג ובדיקת רופא נשים. אין ספק, כי לאור הקליניקה והאנמנזה שניטלה היה מקום לבצע בדיקת US בטן פשוטה אשר זמינה במיון. לו היו מבצעים בדיקה זו, ניתן היה לאבחן את הדלקת בתוספתן עוד לפני שגרמה להידבקויות ולנזקים נוספים בחלל הבטן.

למחרת הגיעה הנערה במצב קשה לבית החולים. האבחנה: perforated appendix&severe sepsis, כלומר תוספתן שעבר קרע וגרם לזיהום בחלל הבטן וזיהום כלל מערכתי. תוספתן שעבר התנקבות הינו סיבוך של דלקת תוספתן שלא זוהתה וטופלה בזמן.

ניתן לראות בבירור כי לו הייתה המטופלת מאובחנת בדלקת התוספתן בזמן (בטרם עברה פרפורציה), ניתן היה לבצע ניתוח בשיטה לפרוסקופית במקום ניתוח בטן פתוח, וניתן היה לחסוך מהנערה שני ניתוחי בטן פתוחים, אשפוזים ממושכים וטיפולים קשים, וניתן היה למנוע את הסיבוכים העתידיים מהן היא עשויה לסבול.

לקבלת חוות דעת לחצו כאן

לקבלת חוות דעת וליצירת קשר לחץ כאן