חוות דעת אירוע מוחי

נכתב ע"י: עו"ד עמוס והבה

להאזנה:

 

אירוע מוחי או בשמו הנפוץ יותר "שבץ מוחי" עשוי להתרחש בעת הופעתה של הפרעה פתאומית אשר פוגעת בהספקתו של הדם לרקמת המוח. לדאבון לב, אירוע מוחי, עשוי להוביל לכך שהאדם שחווה אותו יחווה נזקים נוירולוגים כמו שיתוק בגפיים, קושי בהליכה, הפרעה ביכולת הדיבור, הרגשה של חולשה ולעתים, במקרים מסוימים, אף להוביל למותו של האדם אשר עבר אירוע מוחי.

רשלנות באבחון מוקדם של אירוע מוחי

גורם תחלואה ותמותה מרכזי במדינת ישראל, ובדומה לעולם המערבי הוא מהווה את גורם המוות השלישי בשכיחותו ואת גורם הנכות העיקרי במבוגרים. מכלל האירועים המוחיים, כ-90% הם על רקע איסכמי וכ-10% על רקע דימום. אירוע מוח המורגי (דימומי) מאופיין בכמות גדולה של דם בתוך חלל הגולגולת הסגור, בעוד שאירוע מוח איסכמי מאופיין באספקת דם נמוכה מדי שאינה מאפשרת לספק כמות נאותה של חמצן וחומרי הזנה לרקמת המוח [1,2].

גורמי הסיכון לאירוע מוחי-רשלנות בטיפול בגורמי הסיכון המובילים לאירוע מוחי

במחקר ענק שכלל למעלה מ־9 מיליון אנשים, שפורסם ב־Journal of the American College of Cardiology (JACC) בשנת 2025, נמצא כי כמעט לכל מקרי מחלת הלב, האוטם, אי־ספיקת הלב והשבץ קדמו לפחות אחד מארבעת גורמי הסיכון הקלאסיים (לחץ דם לא־אופטימלי ≥ 120/80, כולסטרול כללי ≥ 200 mg/dL או טיפול להפחתת השומנים בדם, גלוקוז בצום ≥ 100 mg/dL או קדם־סוכרת/סוכרת, ועישון בעבר או בהווה) [3]. בנוסף, בין 93%–97% מהחולים הציגו שני גורמי סיכון או יותר. המאמר מראה כי אירועים קרדיו־וסקולריים כמעט לעולם אינם מופיעים במפתיע וללא גורמי סיכון ברורים, גם כאשר הערכים היו גבוליים בלבד ולא הוגדרו כאבחנה רשמית. היפרליפידמיה/דיסליפידמיה הינו פרמטר המבוסס רבות בספרות כגורם סיכון ידוע להתרחשות אירוע מוחי [2]. עודף כולסטרול, במיוחד LDL, מצטבר בדפנות העורקים, כפלאקים שמצרים או חוסמים את העורקים המזינים את הלב או המוח. היצרות זו מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים כגון שבץ איסכמי. בסקירה נרחבת למיפוי גורמי הסיכון למחלת כלי דם קטנים במוח אשר כללה יותר מ- 16,500 חולים, נמצא כי היפרליפידמיה מעלה ב-64% את הסיכון לאוטם לקונרי, בעוד עישון מעלה סיכון זה ב-47% [4]. לפיכך, שליטה ברמות השומנים בדם היא דרך יעילה למנוע אירוע מוחי ראשוני ושניוני.

במידה והלקוח שלכם חווה רשלנות רפואית באירוע מוחי, עשויה להיות חוות דעת רפואית הכרחית.

ממה עשוי להיגרם אירוע מוחי?

אירוע מוחי עשוי להיגרם בשל שלל אירועים – ביניהם אירוע מוח דימומי (המורגי) ואירוע מוח איסכמי.

סוגי אירוע מוחי

אירוע מוח דימומי (המורגי)

אירוע מוח דימומי (המורגי) נחשב, יחסית, נדיר יותר ועשוי להתרחש בעקבות מקרה דליפה של דם היוצא מכלי הדם במוחו של האדם. הלכה למעשה, דליפת דם שכזו עשויה להיות, בדרך כלל, תוצר של לחץ דם גבוה שלא טופל באמצעים כאלה ואחרים ולעתים, תוצר של פגם בדופן כלי הדם אשר גורם להחלשת הדופן וכן לנטייה שלה לדלוף ואף להתפוצץ.

חוות דעת אירוע מוחי

אירוע מוח איסכמי

מדובר באירוע מוחי אשר נחשב שכיח יותר מאירוע מוח דימומי (המורגי) ולמעשה נגרם כאשר קיים קריש דם אשר חוסם עורק שמוביל דם למוחו של האדם. בפועל, יכול קריש הדם להיווצר באזור בו מתבצעת החסימה או לחלופין, להגיע לאזור המסוים ממקום אחר בגוף – במקרה שכזה, יכונה קריש הדם "תסחיף".

קריש באזור החסימה

קריש דם שנוצר באזור החסימה, ברוב המקרים, הינו תוצר של תהליך טרשתי המתקיים בכלי הדם. למעשה, מדובר בתהליך אשר מתחיל בשקיעת כולסטרול בדופן כלי הדם.

קריש דם שמגיע אל המוח

מקורו של קריש דם המגיע אל המוח הוא בטרשת בכלי דם גדולים אשר פועלם הוא להעביר דם אל המוח.

התסמינים של אירוע מוחי

תסמינים של אירוע מוחי הינם רבים וכוללים, בין השאר, את הבאים: קשיים בהליכה, קשיים בדיבור, הפרעות ביכולת הראייה, חולשה בפלג גוף אחד, הפרעה בחצי משדה הראיה, קיומה של חולשה, שיתוק בפנים ו\או בגפיים ועוד.

חשיבות מקום הפגיעה במוח

מקום הפגיעה במוחו של האדם הוא הגורם אשר ייקבע את אופיים של התסמינים. הלכה למעשה, פגיעה באזור המוטורי במוח עשויה לשתק או לשבש את היכולת של האדם להניע את גפיו ואילו פגיעה במרכז הראיה במוח תפגע בשדה הראיה של האדם.

אירוע מוחי – כיצד ניתן למנוע אותו

אירוע מוחי ניתן למניעה על ידי נטרול של גורמי סיכון ידועים כגון: איזון לחץ דם גבוה, איזון סכרת, הפחתת רמות שומנים בדם, שמירה על משקל גוף תקין, הימנעות מעישון וכו'. יחד עם זאת, ניתן למנוע אירוע מוחי באמצעות טיפול תרופתי.

רשלנות רפואית באירוע מוחי

רשלנות רפואית באירוע מוחי, בדומה לסוגי רשלנות רפואית אחרים, עשויה להתרחש בשלל תחנות; בין אם מדובר בשלב בו עוד אפשר למנוע את התרחשותו של האירוע המוחי ובין אם בעת שכבר החל האירוע המוחי אך לא אובחן ככזה.

רשלנות רפואית באיזון ומיתון גורמי סיכון

כאמור לעיל, ניתן למנוע התרחשות של אירוע מוחי, מבעוד מועד באמצעות מתן המלצות כאלה ואחרות לניהול חייו של המטופל על ידי הרופא. אצל אנשים רבים קיימים גורמי סיכון כאלה ואחרים כמו סכרת, לחץ דם בעייתי, כולסטרול גבוה וכיו"ב.

חובת רופא המשפחה

הלכה למעשה, על רופא המשפחה רובצת החובה המקצועית בהינתן גורמי הסיכון של המטופל, להמליץ לו על התנהלות שונה מזו הקיימת וכן, קבלת טיפול מניעתי אשר מתאים לגורמי הסיכון מהם סובל. יחד עם זאת, אין זה מפחית מחובתו של המטופל לעקוב אחר הוראות והמלצות הרופא.

רשלנות רפואית בזיהוי סימנים מקדימים של אירוע מוחי

במקרה בו ביקר המטופל, טרם האירוע המוחי, אצל רופא משפחה כאשר הופיעו אצלו תסמינים או סימנים מקדימים כאלה ואחרים לאפשרות כי אירוע מוחי הולך ומתקרב, ביניהם, תחושת סחרחורות, חולשה בגפיים, קשיים בדיבור, כאבי ראש ועוד; ולא עשה עם התסמינים הללו דבר – עשוי להיות הוא רשלן. הלכה למעשה, כאשר מגיע אל רופא המשפחה מטופל אשר סובל מסימנים מקדימים שאת חלקם ציינו לעיל, אשר עשויים להצביע על סבירות מסוימת להופעתו של אירוע מוחי – חובה על הרופא לשלוח את המטופל אל קבלת טיפול מיידי.

רשלנות רפואית באבחון האירוע המוחי

כאשר המטופל הגיע לשלב בו הוא נכנס אל אירוע מוחי, חשוב שהצוות הרפואי שמקבל אותו יידע לאבחן כי הינו סובל מאירוע מוחי. הלכה למעשה, ככל שאבחון המצב הרפואי ממנו סובל המטופל יאובחן כאירוע מוחי מהר יותר, כך הסיכוי של המטופל לצאת ממנו ללא פגיעות ובנזקים מופחתים גבוה יותר.

איבחון לקוי

מטבע הדברים, כאשר על פי הנסיבות שאפפו את האירוע היה על הצוות הרפואי לאבחן את המטופל כאדם הסובל מאירוע מוחי ולא עשו כך; ואילו כתוצאה מכך לא הוגש למטופל הטיפול המתאים, והוחמר מצבו, עשויה להיות קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית באירוע מוחי.

החשיבות היתרה באבחון נכון

כאמור לעיל, אבחון נכון של אדם הסובל מאירוע מוחי יאפשר פעולה יעילה ומהירה לטיפול בו. הלכה למעשה, בשלב מוקדם של האירוע המוחי ניתן להגיש למטופל טיפול TPA שהינה תרופה המוחדרת דרך הווריד שמטרתה היא לפתוח את החסימה בכלי הדם – כך, תחודש זרימת הדם המוחית.

איחור באבחון הוא קריטי

למרבה הצער, אבחון לקוי שיגרום לאיחור באבחון המטופל עשוי לגרום לכך שחלון הזמן להשתמש בTPA ייסגר וכך, איזון מצבו של המטופל יהיה קשה ומורכב יותר. כלומר, הסיכוי כי ייגרם לו נזק בעקבות האירוע המוחי אף גבוה יותר.

רשלנות רפואית בטיפול

כמובן, שמטבע הדברים, גם במידה ובוצע אבחון נכון של המצב הרפואי של הלקוח שלכם ואכן אובחן כסובל מאירוע מוחי; יכול עדיין הצוות הרפואי להתרשל בטיפול ולהגיש לו טיפול שאינו מתאים למטופל בפרט ולנסיבות האירוע בכלל. כך, לגרום להחמרת מצבו.

חוות דעת רפואית אירוע מוחי – איך תסייע

חוות דעת רפואית מטעם רופא מנוסה המתמחה בתחום הפגיעה תעמוד על מצבו הרפואי של הלקוח שלכם וכן תסייע לכם בהוכחת רכיבים חשובים בתביעת הנזיקית.

מקור הנזק

חוות הדעת הרפואית תוכל להצביע על מקור הנזק שנגרם ללקוחותיכם.

מידת הנזק

חוות הדעת הרפואית מטעם פורום רופאים תבקש לעמוד על הנזק שנגרם ללקוח שלכם בשל האירוע המוחי שחווה. כך, יוכל להתבצע כימות הנזק.

התרשלות

כאשר ענייננו ברשלנות רפואית באירוע מוחי, עמידה על רכיב ההתרשלות של רופא המשפחה, הצוות הרפואי המטפל או כל גורם אחר בשרשרת הינה בעלת חשיבות רבה עבור התביעה הנזיקית.

עמידה על הפיצוי ההולם

פרט לכימות הנזק, תוכל חוות הדעת הרפואית לעמוד על גובה הפיצוי ההולם לו זכאי הלקוח שלכם בגין הפגיעה שחווה בשל הרשלנות הרפואית.

פנו אלינו

אצלנו, בפורום רופאים, תקבלו את חוות הדעת הרפואיות בתחום אירועי המוח, ברמה הגבוהה ובמחירים ההוגנים ביותר בתחום; זאת תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה ביותר ומתן תשומת לב אל הפרטים הקטנים ביותר, שיסיעו ללקוח שלכם לזכות בפיצוי לו הוא זקוק על מנת לשקם את חייו לאחר הפגיעה שחווה. למידע נוסף על חוות דעת רפואית לפי עניין רפואי נוספות – היכנסו.

שאלות ותשובות: חוות דעת אירוע מוחי

חוות דעת רפואית ברשלנות רפואית היא מסמך מקצועי הנכתב על ידי רופא מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי. מטרתה לבחון האם הטיפול שניתן למטופל חרג מסטנדרט הטיפול המקובל והאם נגרם למטופל נזק כתוצאה מכך. חוות הדעת משמשת ראיה מרכזית בתביעות רשלנות רפואית בבתי המשפט.

על פי הדין בישראל, תביעת רשלנות רפואית חייבת להיות מגובה בחוות דעת של רופא מומחה. חוות הדעת מסבירה לבית המשפט את ההיבטים הרפואיים של המקרה וקובעת האם קיימת סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל והאם קיים קשר סיבתי בין הטיפול לנזק שנגרם.

חוות דעת רפואית יכולה להיכתב רק על ידי רופא מומחה בעל ניסיון בתחום הרפואי הרלוונטי למקרה. לדוגמה, במקרה של רשלנות בלידה תידרש חוות דעת של מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, ובמקרה של רשלנות בניתוח אורתופדי – מומחה באורתופדיה.

עלות חוות דעת רפואית משתנה בהתאם למורכבות המקרה, תחום ההתמחות הרפואי והיקף החומר הרפואי הנדרש לבדיקה. לרוב העלות נעה בין אלפי לעשרות אלפי שקלים, במיוחד כאשר מדובר במקרים מורכבים הכוללים מסמכים רפואיים רבים.

בדרך כלל לא. בתי המשפט בישראל דורשים חוות דעת רפואית כתנאי להגשת תביעה ברשלנות רפואית, משום שרק רופא מומחה יכול להעריך האם הייתה סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.

לשיתוף לחצו:
תוכן עניינים

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני ואינו מהווה יעוץ משפטי או רפואי

תמונת מחבר

עו"ד עמוס והבה, העומד בראש חברת "פורום רופאים", הינו דמות בולטת ומוערכת בתחום הרשלנות הרפואית והנזיקין בישראל, ובעל ניסיון עשיר בתחום. מתאפיין בשילוב ייחודי של חשיבה משפטית חדה, הבנה רפואית מעמיקה וחדשנות מחקרית, אשר הובילו אותו להפוך תיקים מורכבים לתקדימים משפטיים משמעותיים. כמנכ"ל חברת "פורום רופאים", פיתח מודל עבודה שיטתי המעניק ליווי מקיף לעורכי דין, החל משלב ניתוח התיק ועד להשגת הפיצוי המקסימלי עבור הנפגע. תחת הנהגתו, פועלת מחלקת מחקר ייחודית אשר איתרה עילות תביעה חדשניות והובילה מהלכים שהפכו לסטנדרט בתחום.