הסימפטומים המובילים לקביעת האבחנה של סרטן המעי הגס כוללים, דמם טרי או שחור, כאבי בטן, אנמיה, שינויים בהרגלי יציאות ירידה במשקל ועוד.
גילוי מוקדם של סרטן המעי
על פי חוזר משרד הבריאות לגילוי מוקדם של סרטן המעי והחלחולת יש לפעול כדלקמן:
מעל גיל 50
מעל גיל 50 שנה, למטופלים בסיכון רגיל, מומלץ לבצע אחת לשנה בדיקה בעלת רגישות גבוהה לגילוי דם סמוי בצואה, במסגרת תכנית סקירה יזומה בזימון אישי.
מגיל 40
מגיל 40 שנה, למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגת ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה מדי חמש שנים.
קרובי משפחה מדרגה ראשונה
למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגת ראשונה עם תסמונת סרטן מעי גס תורשתי לא פוליפוזי (Syndrome Lynch/HNPCC ,(מומלצת בדיקת קולונוסקופיה שנתית מגיל 25 שנה ואילך.
קרובי משפחה מדרגדה שניה
למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגת ראשונה עם תסמונת מעי פוליפוזי מורשת, מומלצת בדיקת קולונסקופיה שנתית מגיל 15 שנה ואילך.
מעי דלקתית
לחולים במחלת מעי דלקתית (IBD ,(מומלצת בדיקת קולונסקופיה תקופתית, לפי המלצת הרופא המטפל.
קביעת שלב המחלה
Staging – נעשית באמצעות שיטת ה-TNM (Tumor, Nodes, Metastasis) כאשר Tumor מציינת את מידת החדירה של הגידול אל השכבות השונות של המעי הגס, Nodes – מספר קשריות הלימפה אשר אליהן המחלה התפשטה ו-Metastasis – הימצאות גרורות מרוחקות ומיקומן.
Metastasis | Nodes | Tumor |
M0 – ללא גרורות | N0 – ללא מעורבות קשריות לימפה | T1 – חדירת הגידול לשכבת התת-רירית |
N1 – מעורבות של 1-3 קשריות לימפה | T2 – חדירת הגידול לשכבת המוסקולריס-פרופריה | |
M1 –קיום גרורות | N2 – מעורבות של 4 או יותר קשריות לימפה | T3 – חדירת הגידול מעבר לשכבת המוסקולריס-פרופריה |
T4 – פריצת הגידול מחוץ למעי הגס |
עפ"י הנתונים הרפואיים קובעים מהו שלב המחלה
M | N | T | Stage |
M0 | N0 | Tis | 0 |
M0 | N0 | T1 | I |
M0 | N0 | T2 | |
M0 | N0 | T3 | IIA |
M0 | N0 | T4a | IIB |
M0 | N0 | T4b | IIC |
M0 | N1/N1c | T1-2 | IIIA |
<M0 | N2a | T1 | |
M0 | N1/N1c | T3-T4a | IIIB |
M0 | N2a | T2-T3 | |
M0 | N2b | T1-T2 | |
M0 | N2a | T4a | IIIC |
M0 | N2b | T3-T4a | |
M0 | N1-N2 | T4b | |
M1a | Any N | Any T | IVA |
M1b | Any N | Any T | IVB |
הטיפול בסרטן המעי הגס נקבע בהתאם לשלב המחלה בעת גילויה. בשלבי מחלה מוקדמים הטיפול הכירורגי הוא העיקרי והינו למעשה כריתה של מקטע מן המעי הגס (Segmental Colectomy), או במקרים הנובעים מתסמונת גנטית, של כלל מעי הגס (Total \ Subtotal Colectomy). כאשר המחלה מתגלית בשלב מתקדם יותר מקובל לתת, בנוסף לטפול הכירורגי, גם טפול כמותרפי, זאת במטרה למנוע את פיזור המחלה והישנותה. היעילות של הטיפול הכימותרפי המונע הוכח עבור טיפול במחלה בשלב III הן בהורדת שיעור הישנות המחלה, והן בהורדת שיעור התמותה . הטפול הכמותרפי בשלב II שנוי במחלוקת ובשלב IV הוא הכרחי. הטפול הכמותרפי עלול לגרום תופעות לוואי כדוגמת הקאות, שלשולים, נויטרופניה והיפולקמיה העלולות להוביל למצבים מסכני חיים בטווח הקצר ולפגיעה בפוריות, ממאירות שניונית ועו' בטווח הארוך.