סרטן במעי הגס

רשלנות רפואית בתחום סרטן המעי הגס מתייחסת למצבים שבהם האבחון, המעקב או הטיפול בוצעו בסטייה מהסטנדרט הרפואי הסביר, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל, לעיתים עד כדי החמרה משמעותית בפרוגנוזה. תחום זה כולל איתור מוקדם באמצעות בדיקות סקר כגון קולונוסקופיה, פענוח בדיקות דם סמוי בצואה, בירור תלונות כמו דימום רקטלי או שינוי בהרגלי יציאה, וכן קבלת החלטות טיפוליות מתאימות בזמן. מקרים נפוצים כוללים איחור באבחון, התעלמות מתסמינים מחשידים, פענוח שגוי של בדיקות, או עיכוב בהפניה לבירור גסטרואנטרולוגי. בנוסף, ייתכנו כשלים במהלך ניתוחים או טיפולים אונקולוגיים.

לצורך הוכחת רשלנות יש להראות קיומה של חובת זהירות, הפרתה, קשר סיבתי ונזק. במקרים מורכבים נדרשות לעיתים מספר חוות דעת משלימות, בהתאם לשרשרת הטיפול. חוות דעת של רופא משפחה נדרשת כאשר עיקר הטענה היא לכשל בשלב הראשוני – אי הפניה לבירור, אי זיהוי תסמינים מחשידים או ניהול לקוי של מעקב. חוות דעת של גסטרואנטרולוג או כירורג קולורקטלי מתמקדת בשלב האבחון והבירור – האם הבדיקות בוצעו בזמן ובאופן תקין, והאם היה מקום לבצע קולונוסקופיה או בדיקות נוספות. חוות דעת של אונקולוג נדרשת כאשר יש לבחון את היקף הנזק – כלומר, כיצד האיחור באבחון השפיע על שלב המחלה, אפשרויות הטיפול וסיכויי ההחלמה.

השילוב בין המומחים יוצר רצף ראייתי מלא: רופא המשפחה מתייחס לשלב הקליני הראשוני, הגסטרואנטרולוג לשלב האבחוני, והאונקולוג לשלב התוצאתי והנזק. כך ניתן לבסס קשר סיבתי ברור בין ההתרשלות לבין הפגיעה במטופל ולהציג תמונה רפואית ומשפטית שלמה.

כיצד ניתן לאבחן סרטן המעי הגס

דימום רקטלי מהווה אחד התסמינים השכיחים והמשמעותיים ביותר של סרטן קולורקטלי, ובפרט של גידולים הממוקמים בקולון הדיסטלי וברקטום. באוכלוסייה הכללית, הופעת דימום רקטלי חדש, במיוחד כאשר הוא מתמשך או מלווה בשינוי בהרגלי היציאה, אנמיה או ירידה במשקל, נחשבת תסמין אזהרה (Red Flag)  המחייב בירור קולונוסקופי מלא ללא דיחוי משמעותי [1,2]. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים כי שיעור לא מבוטל של מטופלים עם סרטן קולורקטלי מדווחים על דימום רקטלי חודשים ואף שנים טרם האבחנה, כאשר עיכוב בבירור נקשר לשלב מחלה מתקדם יותר בעת הגילוי [3].

חוות דעת רופא משפחה -איחור באבחון סרטן המעי הגס

מבחינה קלינית, כל דימום רקטלי בלתי מוסבר מחייב הערכה שיטתית הכוללת אנמנזה מדוקדקת, בדיקה גופנית וביצוע קולונוסקופיה מלאה, במיוחד כאשר קיימים סימנים נלווים כגון שינוי בהרגלי יציאה, אנמיה מחוסר ברזל או בדיקת דם סמוי חיובית [1,2]. ההנחיות הבינלאומיות מדגישות כי אין להסתפק בטיפול סימפטומטי ללא בירור אנדוסקופי כאשר קיימים תסמיני אזהרה, שכן אבחון מוקדם של נגע אדנומטוטי או קרצינומה בשלב מוקדם מאפשר כריתה אנדוסקופית או ניתוח מרפא עם שיעורי הישרדות גבוהים משמעותית [1,4].

המשמעות הקלינית היא כי דימום רקטלי מתמשך מהווה ביטוי אפשרי של תהליך ממאיר בקולון או ברקטום, וכי עיכוב בבירור קולונוסקופי עלול לאפשר התקדמות מגידול מקומי לשלב חודרני ואף גרורתי. לעומת זאת, גילוי מוקדם במסגרת בירור מתאים מוביל לשיפור ניכר בפרוגנוזה ולהפחתה בצורך בטיפולים סיסטמיים מורכבים [2,3].

חוות דעת גסטרואנטרולוג-איחור באבחון סרטן המעי הגס

קולונוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית המאפשרת הסתכלות ישירה על רירית המעי הגס באמצעות צינור גמיש עם מצלמה, לצורך אבחון, נטילת ביופסיות והסרת פוליפים טרום־סרטניים.קולונוסקופיה נחשבת ל"תקן הזהב" באבחון ובמניעה של סרטן המעי הגס. באמצעותה ניתן לזהות ולהסיר פוליפים אדנומטוטיים – שהם הנגעים הטרום־ממאירים השכיחים ביותר – ובכך למנוע את התקדמותם לקרצינומה פולשנית. מחקרים פרוספקטיביים והנחיות בינלאומיות מראות כי קולונוסקופיה איכותית מפחיתה את היארעות סרטן המעי הגס בכ־60%–70% ואת התמותה מהמחלה בכ־65% [6, 5]. לכן, ביצוע הבדיקה ברמה גבוהה, תוך הקפדה על מדדי איכות מוכחים, מהווה אבן יסוד בשמירה על בריאות המטופלים ובמניעת תוצאות קטלניות.

הסימפטומים המובילים לקביעת האבחנה של  סרטן המעי הגס כוללים, דמם טרי או שחור, כאבי בטן, אנמיה, שינויים בהרגלי יציאות ירידה במשקל ועוד.

גילוי מוקדם של סרטן המעי

על פי חוזר משרד הבריאות לגילוי מוקדם של סרטן המעי והחלחולת יש לפעול כדלקמן:

מעל גיל 50

מעל גיל 50 שנה, למטופלים בסיכון רגיל, מומלץ לבצע אחת לשנה בדיקה בעלת רגישות גבוהה לגילוי דם סמוי בצואה, במסגרת תכנית סקירה יזומה בזימון אישי.

מגיל 40

מגיל 40 שנה, למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגת ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה מדי חמש שנים.

קרובי משפחה מדרגה ראשונה

למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגת ראשונה עם תסמונת סרטן מעי גס תורשתי לא פוליפוזי (Syndrome Lynch/HNPCC ,(מומלצת בדיקת קולונוסקופיה שנתית מגיל 25 שנה ואילך.

קרובי משפחה מדרגדה שניה

למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגת ראשונה עם תסמונת מעי פוליפוזי מורשת, מומלצת בדיקת קולונסקופיה שנתית מגיל 15 שנה ואילך.

מעי דלקתית

לחולים במחלת מעי דלקתית (IBD ,(מומלצת בדיקת קולונסקופיה תקופתית, לפי המלצת הרופא המטפל.

קביעת שלב המחלה

 Staging – נעשית באמצעות שיטת ה-TNM (Tumor, Nodes, Metastasis) כאשר Tumor מציינת את  מידת החדירה של הגידול אל השכבות השונות של המעי הגס, Nodes – מספר קשריות הלימפה אשר אליהן המחלה התפשטה ו-Metastasis – הימצאות גרורות מרוחקות ומיקומן.

עפ"י הנתונים הרפואיים  קובעים מהו שלב המחלה

הטיפול בסרטן המעי הגס  נקבע בהתאם לשלב המחלה בעת גילויה.  בשלבי מחלה מוקדמים הטיפול הכירורגי הוא העיקרי והינו למעשה כריתה של מקטע מן המעי הגס (Segmental Colectomy), או במקרים הנובעים מתסמונת גנטית, של כלל מעי הגס (Total \ Subtotal Colectomy). כאשר המחלה מתגלית בשלב מתקדם יותר מקובל לתת, בנוסף לטפול הכירורגי,  גם טפול כמותרפי, זאת במטרה למנוע את פיזור המחלה והישנותה. היעילות של הטיפול הכימותרפי המונע הוכח עבור טיפול במחלה בשלב III הן בהורדת שיעור  הישנות המחלה, והן בהורדת שיעור  התמותה . הטפול הכמותרפי בשלב II  שנוי במחלוקת ובשלב IV הוא הכרחי.  הטפול הכמותרפי עלול לגרום תופעות לוואי כדוגמת הקאות, שלשולים, נויטרופניה והיפולקמיה העלולות להוביל למצבים  מסכני חיים בטווח הקצר ולפגיעה בפוריות, ממאירות שניונית ועו' בטווח הארוך.