כאשר נגרם לאדם נזק גוף מסיבה כלשהיא, עומדות בפניו מספר אפשרויות על מנת לממש את זכויותיו, בהתאם לאופי הנזק ולסיבת הפגיעה והכול בהתאם לאמור בחוק ובפסיקה.
לדוגמא, אדם אשר נפגע במסגרת עבודתו, זכאי על פי חוק להגיש תביעה לביטוח לאומי, על מנת שיכירו בפגיעתו ככזו שנגרמה בעקבות עבודתו. דוגמא נוספת – כשאדם לכאורה נפגע, במהלך טיפול רפואי ובעקבות הפגיעה נגרם לו נזק – הוא זכאי, על פי פקודת הנזיקין, לתבוע מהגוף המטפל, פיצוי בשל רשלנות רפואית.
מהי חוות דעת רפואית משפטית?
במקרים רבים, בייחוד במקרים טראגיים, נובעת טענת הרשלנות בעיקר מתחושות ואמוציות ולא מהתבססות על עובדות רפואיות, שכן המטופל אינו בקיא בענייני רפואה, אינו מכיר את פרוטוקול הטיפול הרפואי ואינו יודע מה נעשה לא כשורה. מסיבה זו, במקרים של תביעת רשלנות רפואית, מחייבת פקודת הנזיקין לתמוך את הטענות בחוות דעת רפואית, של רופא מומחה בתחום הספציפי הנוגע לאופן הטיפול, שיקבע שאכן מדובר ברשלנות רפואית.
כיצד ניתן לקבל חוות דעת רפואית משפטית?
הפניה הראשונה של המטופל הנפגע, או בני משפחתו, במקרה של פטירה, על מנת לבחון את זכויותיו ואפשרות הגשת התביעה היא לעורך דין העוסק בתחום.
תפקידו של עורך הדין הוא לשמוע את גרסתו של התובע או/ו בני משפחתו, לאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי ולהביא את המידע אל רופא מומחה שיקבע האם גרסת התובע ותחושותיו של החולה או בני משפחתו, אכן נכונות ומקימות עילת תביעה.
- איסוף התיעוד של כל החומר הרפואי – שלב איסוף החומר הינו שלב קריטי בהבנת המקרה ובחינת האפשרות להגשת תביעה. איסוף התיעוד הרפואי הינו סוגיה מורכבת וסבוכה, הדורשת מיומנות ובקיאות רבה. בכל מוסד רפואי יש מחלקת רשומות רפואיות אשר אמונות על שמירת התיעוד הרפואי והעברתו לפי דרישה אל הלקוח או בא כוחו. הפנייה אל מחלקת הרשומות הרפואיות במוסדות השונים, הינה פעולה אשר דורשת ניסיון רב והכרת המוסדות השונים, על מנת לוודא כי כל התיעוד הרפואי אשר רלבנטי למקרה יהיה בידי המומחה בעת בחינתו את המקרה.
בכל מוסד רפואי משתנה אופן שמירת התיעוד ועל עורך הדין לדעת איזו מחלקה מתעסקת בכל דבר, מאיפה לאסוף, מה צריך לאסוף, מהו אופן התיעוד של כל מוסד (רק ממוחשב, רק מודפס, רק ידני, רק על דיסקים וכו') ובעיקר – מהם המסמכים שאותם חשוב לבקש, על מנת שיועילו לתביעה.
- עבודת הרופא המומחה – בשלב השני, מוגש כל החומר המקצועי, יחד עם פירוט טענותיו של המטופל, אל הרופא המומחה. תפקידו של הרופא הוא להקשיב לגרסתו של המטופל, לבדוק בקפדנות את כל המסמכים, הצילומים ותיעודי האחיות, הרופאים וכלל הצוות הרפואי , ולהגיש לבסוףחוות דעת משפטית, באשר להתנהלות הצוות הרפואי לפי הפרקטיקה המקובלת. לחוות דעת רפואית משפטית של הרופא המומחה יש משקל מכריע בהחלטה האם להגיש או לא, כתב תביעה.
כיצד ניתן לקבוע האם ההתנהלות הרפואית היתה תקינה, או רשלנית?
רופאים הם בני אדם. למרבה הצער, טעויות קורות ולא כל טעות של רופא היא ברת פיצוי. כמו בכל מקצוע גם לרשות הרופאים עומדים כלים אשר על פיהם הם מחליטים איך לטפל או לא לטפל בחולה.
כלים אלו עומדים בפני המומחה גם בבואו לבחון את התנהלות הצוות הרפואי:
- ספרי הלימוד – הכלי הראשון והבסיסי ביותר, הם ספרי לימוד הרפואה בתחומים השונים.
- ניירות עמדה – לכל איגוד יש נייר עמדה שעל פיו צריך הרופא לפעול.
- חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות, שמתעדכנים ומתפרסמים בשוטף.
- מאמרים מקצועיים – מאמרים מקצועיים מתפרסמים בעולם באופן אינטנסיבי ועל הצוות הרפואי להכיר אותם, לדעת לסייג את איכותם ולפעול על פי הרלוונטיים והיוקרתיים שבהם.
- פרקטיקה – מה קורה בפועל באותה תקופה, בהתנהלות היומיומית.
מיהו מומחה רפואי טוב?
מומחה רפואי טוב צריך לעמוד בקריטריונים נוקשים.
ראשית, עליו להיות רופא פעיל ועובד, ללא רבב; עליו להיות בעל מומחיות רלוונטית בתחום שבו עליו לתת את חוות הדעת; עליו לדעת לכתוב חוות דעת רפואית טובה, שמתבססת בצורה מדויקת על עובדות, מתבססת על ניירות העמדה הרלוונטיים לשנים בהם קרה המקרה, משלבת ציטוטים מהספרות הרפואית ומתבססת עליה; וכן, עליו לדעת להעיד בבית המשפט ולעמוד מאחורי חוות דעתו.
איך מוצאים רופא מומחה טוב?
מציאת רופא מומחה טוב שיסכים לכתוב חוות דעת כנגד חבריו למקצוע, כנגד המוסד שבו הוא עובד או כנגד מוסד ששיך לקופה שבה הוא עובד, היא קשה מאוד וכמעט בלתי אפשרית. למרות שקשר השתיקה בתחום הזה הולך וקטן ולמרות שבג"צ התיר לרופאים במקצועות ספציפיים להעיד נגד המוסד שבו הם עובדים, הרי שהוא עדיין קיים.
היתרון הגדול ביותר של פורום רופאים, הוא בפאנל הרופאים המומחים הרחב, שמאפשר מתן מענה לכל מקרה שיש בו חשד לרשלנות, על ידי רופא מומחה פעיל וספציפי בתחומו, עם ניסיון בכתיבת חוות דעת מומחה לבית משפט ויכולת מתן עדות מוכחת.
