קריטריונים לנזקי שמיעה מרעש

האם קיימים קריטריונים לנזקי שמיעה מרעש? מהם ליקויי השמיעה הנכללים בתנאי קבלת קצבת הנכות? ומה אמור לעשות אדם שחש ששמיעתו לקויה? חברת פורום רופאים מגישה לכם סקירה רפואית על סוגיית נזקי השמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש.

 

רעש מטריד, מתמשך וגורע מהתפקוד

סרטו המפורסם של הבמאי דריוס מרדר, "צלילי המטאל", מגולל את סיפורו של מתופף המאבד את שמיעתו בהדרגה. בהתחלה אלו צפצופים מטרידים וממושכים שמפריעים לו להתרכז ומתישים אותו. בהמשך מדובר בירידה חמורה בשמיעה, ההופכת בהדרגה לחירשות מלאה ובלתי הפיכה.

מצבים כמו זה המתואר בסרט אינם חריגים או נדירים במיוחד בנוף, בוודאי שלא בעידן שבו מכשירים ומכונות מייצרים רעש רב שעלול להסב נזק. ליקויי השמיעה כתוצאה מרעש חזק ומתמשך מגיעים בדרך כלל עד כדי קבלת נכות בדרגות משתנות ועל פי חומרת הליקוי והתופעות הנלוות: צפצופים קבועים באוזניים, חוסר יציבות וסחרחורות. נזקי שמיעה מקנים גם פיצוי כספי במקרים של אובדן כושר עבודה, ככל שמדובר באובדן יכולת הפרנסה על בסיס עיסוקי, בדומה למקרה של אותו מוזיקאי.

 

קריטריונים לנזקי שמיעה מרעש המזכים בפיצוי

נזקי שמיעה מרעש חזק ומחשיפה מתמשכת אליו נגרמים בדרך כלל במסגרת התעסוקתית. יחד עם זאת, לעתים מדובר בנזק שמקורו במפגע אקוסטי פתאומי, כמו למשל פיצוץ משמעותי או חבלות הדף, תאונות דרכים לרבות כאלו שהתרחשה בהן צליפת שוט או חבלות שונות שגרמו לטנטון קבוע וכן פגיעות בשמיעה כתוצאה ממקרי רשלנות רפואית כמו שימוש בתרופות מסוימות או ניתוחים.

במקרים מסוימים, נזקי השמיעה יתרחשו כתוצאה ממחלת אוזניים, כמו למשל דלקות אוזניים כרוניות בילדות או ליקוי שמיעה על רקע גנטי. סיבות אלו לא מהוות קריטריונים לנזקי שמיעה מרעש שיש מה פיצוי, אך אפשר לצרף אותם לתביעת נכות כללית בביטוח הלאומי ולוועדה רפואית במס הכנסה לצורך קבלת פטור מס.

לעתים חל מצב שבו קיימת גם פגיעה ממחלת אוזניים וגם מנזק אחר כמו תאונת דרכים, כך שצריך מבחינה רפואית להפריד בין השניים ולבחון את חלקו היחסי של כל מרכיב לנזק הקיים.

 

קריטריונים לנזקי שמיעה המקנים נכות

  • במקרים של חשיפה לרעש מזיק, התובעים אמורים להוכיח את החשיפה לאותו גורם רעש ולהציג בדיקת שמיעה הכוללת "עקומה" באוזן הפנימית שנוצרה כתוצאה מחשיפה לצלילים גבוהים ועוצמתיים. במקרה של פיצוץ שגורם לחבלה אקוסטית או לחבלת הדף לא ניתן לקבל נכות כתוצאה מליקוי שמיעה, אלא לעתים בעקבות עמידה בתקנות לעניין חבלות גוף.
  • במקרים של חבלת גוף (בראש, בפנים, הצוואר והאוזניים) – עיקר המקרים הם תאונות דרכים ותאונות עבודה (או תאונת עבודה שהיא תאונת דרכים). במקרים אלה לא קשה להוכיח את הנזק ככל שקיימת חבלה קשה עם דימומים או שברים בעצמות האוזן. רוב המקרים נגרמים מצליפת שוט בצוואר – חבלה שנגרמת לרוב כשרכב מאחור פוגע ברכב מלפנים ומטלטל את ראש הנוסע/ הנהג בחוזקה.
    מקרים כאלה גורמים לפגיעה בחוליות הצוואר, אך נפגעים רבים סובלים לאחר מכן גם מטנטון קבוע. טנטון הוא נזק שונה מחשיפה לרעש, כך שלעתים הרופאים קובעים שמיעה תקינה עם פגיעה חבלתית הגורמת לסחרחורת וחוסר יציבות. דבר זה עשוי לזכות כשלעצמו בפיצויים גבוהים אם יפנה התובע לבדיקת אוטונוירולוג.
  • מקרים של נזקי שמיעה כתוצאה מרשלנות רפואית נחשבים למורכבים במיוחד להוכחה וייבחנו בכל מקרה לגופו באופן נפרד.

 

סעיף 84א' – הסעיף "הבעייתי" בפגיעה מעבודה ומחלת מקצוע

ריבוי התלונות על טנטון בקרב נפגעים הביא את הביטוח הלאומי להוסיף את סעיף 84א', לפיו כל אדם שתובע נכות בשל נזקי שמיעה מרעש, מוכרח לעמוד בקריטריונים לסעיף זה.

במקרים של חבלה ובייחוד מתאונת דרכים, סעיף זה מתייתר משום שהוא מתייחס ספציפית לפגיעות מעבודה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק וממושך. סעיף זה גם לא מתייחס לסיבות אחרות לנזקי השמיעה כמו מחלות אוזניים, הדף מפיצוץ וכדומה.

המכשול המרכזי לתביעות על בסיס סעיף 84א' הוא פסילה אוטומטית של תביעות מבעלי ליקוי שמיעה או טנטון עם ממוצע תדרי שמיעה של 500-2,000 הרץ שלא עולה על 20 דציבל.

זה נחשב למעשה לגבול השמיעה התקינה ולכן תובעים אלו נדחים על הסף ומופלים לרעה ככל שנזקיהם קיימים. וכך תובע עם נזק בצלילים גבוהים יותר מ-3000 הרץ לדוגמה, מתקשה גם כך בהבנת הדיבור ובתקשורת בתנאים של רעש סביבתי אך איננו זכאי לתגמול כלל.

חשוב לציין שעל פי התקנות של משרד הביטחון (דומות מאוד לאלו של הביטוח הלאומי אך ספציפית כאן מניחות קווים שונים מעט לעבודה), קיימת האפשרות לקבל גמלת נכות על טנטון תמידי בתדרים גבוהים מ-3000-4000 הרץ גם אם מדובר בחומרה קלה (25 דציבלים ומעלה).

 

נזקי שמיעה מרעש: פגיעה מעבודה רק בירידה מתחת ל-20 דציבל

מבין כמה קריטריונים לנזקי שמיעה מרעש שהוצגו כאן, חשוב להתייחס לפסיקה מרכזית מאוד לפיה ליקוי שמיעה יוכר כפגיעה מעבודה רק אם השמיעה מופחתת מ-20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, במקרה של ליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש במקום העבודה.

פסק הדין מבית הדין הארצי לעבודה (מספר תיק עב"ל 188/08, עב"ל 210/08, עב"ל 238/08, עב"ל 287/08) מתייחס לערעור מצד המוסד לביטוח הלאומי כלפי ההכרה בפגיעה מעבודה של ארבעה עובדים שטענו לליקוי שמיעה.

עד לאותה פסיקה, ליקוי השמיעה היה יכול להיות מוכר הן כמחלת מקצוע ותאונת עבודה והן כמיקרוטראומה, ככל שהתקיימה ירידה בכושר השמיעה.

אלא שבעקבות סעיף 84א' המפורסם לפיו יש קריטריונים לנזקי שמיעה מרעש, צריך להעמיד קשר סיבתי בין הליקוי לתנאי העבודה ברעש מזיק ובינם לבין פגיעה תפקודית הכוללת פגיעה בשמיעה בתדירות הדיבור.

בפסיקה זו הוחלט על הכרה בפגיעה מעבודה בשל חשיפה לרעש מזיק רק כאשר כושר השמיעה נפגע ב-20 דציבל לפחות בתדירות הדיבור – בכל אחת מהאוזניים.

 

חוות דעת רפואית לפגיעה בכושר השמיעה, אבחון ליקוי שמיעה וטנטון

נזק לשמיעה מתרחש בדרך כלל בתדרים הגבוהים, מה שלא מתבצע בבדיקות השמיעה הסטנדרטיות של קופת החולים, המגיעות בין 250-800 הרץ. השמיעה האיכותית היא עד 20,000 הרץ לפחות ושם מסתתרים ליקויי שמיעה רבים באוזן הפנימית. כך יוצא שבדיקה "רגילה" תראה שהשמיעה תקינה לחלוטין ולכאורה הנפגע לא זכאי לפיצוי, למרות שהוא אכן חווה ליקוי.

לכן כאשר מומחה רפואי מלווה את התביעה ומספק לה חוות דעת מקצועית, הוא מבין שיש לבצע בדיקת DPOAE בתדרים של עד 10,000 הרץ – בדיקה רגישה, מדויקת והכי חשוב: אובייקטיבית. לצורך קביעת חוות הדעת המדויקת ניתן לערוך גם בדיקת מאפייני טנטון המשלימה את התמונה לגבי הבעיה ותומכת בתלונה לטנטון.

את אבחון השמיעה למטרות משפטיות נהוג לבצע ע"י פרוטוקול בדיקות מקיף וממצה בשם TEST BATTERY APPROACH שהבדיקות הנ"ל הן חלק ממנו. חשוב לעבור את הבדיקה על ידי רופא מיומן בתחום ושמנוסה בהגשת חוות דעת, כדי שהתביעה תתקבל.

להערכת מקרה התביעה שבידכם ללא עלות פנו עוד היום לחברת פורום רופאים ואנו נדאג ללוות את המקרה ולהצלחת התביעה על כל היבטיה.

תוכן עניינים

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני ואינו מהווה יעוץ משפטי או רפואי

דילוג לתוכן