חוק חקירת סיבות מוות

להאזנה:

 

חוק חקירת סיבות מוות (חס"מ) מהווה הליך משפטי ייחודי, במסגרתו מתמנה שופט חוקר לבדיקת נסיבות מותו של אדם, כאשר הראיות אינן מובהקות לצורך הגשת כתב אישום או לצורך הכרעה לגבי אופן המוות, אם לא נחקר כראוי. במאמר זה נתמקד בעקרונות החוק ובהשפעתה המכרעת של חוות הדעת הרפואית לקביעותיו המשפטיות.

 

חקירת סיבת המוות: כיצד נולד החוק ומה תכליתו?

כל עבירה שבוצעה בישראל מסוג פשע או עוון, נדרשה בעבר לבחינתו של שופט חוקר, שתפקידו היה לאסוף את ראיות המקרה ולהמליץ האם להעמיד חשודים מסוימים לדין. שיטה זו שפעלה כסדרה עד סוף שנות החמישים, מבוססת על הנוהל האנגלי המקובל, בו משתתף גם חבר מושבעים שמכריע בהליכי המשפט הפלילי.

אלא שבישראל להבדיל, החלטות שיפוטיות מתקבלות בעיקר על בסיס עובדות ולא על בסיס הלך הרוח הציבורי, מה שהביא למסקנה לפיה יש לבטל לחלוטין את הליכי "השופט החוקר" ולהותיר אותם כסדרם בתחום אחד בלבד – חקירת נסיבות מוות.

וכך כאשר צו המצפון דוחק בהגשת כתב אישום למיצוי הדין עם חשוד שייתכן וגרם למוות אך אין די בראיות כדי להעמידו לדין, יוכל השופט החוקר לרדת לעומק הנושא ולספק צו אישום, מכוחו יוגש בסופו של דבר כתב אישום.

 

עיקרי חוק חקירת סיבות מוות

הסבר לחוק ולהלכותיו

חוק חקירת סיבות מוות (התשי"ח, 1958), קובע כי יש להגיש בקשה לשופט חוקר בנוגע לחקירתו את סיבת המוות, המכילה פרטים, מסמכים ואינפורמציה מלאה בנוגע למקרה. בהינתן כל הפרטים הנדרשים לאישור הבקשה, ייקבע מועד לחקירה בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה. השופט ידחה את מועד החקירה מעבר ל-15 הימים, אם הוא סבור שהדבר יועיל לעשיית צדק.

חוק חקירת סיבות מוות
חוק חקירת סיבות מוות

לאחר חקירת המקרה, השופט יתבקש למסור את החלטתו לכאן או לכאן. על החלטתו ניתן כמובן לערער בהתאם לסדר הדין הפלילי הנהוג בבית המשפט המחוזי, כאשר ניתן להגיש בקשה לחקירה שנית.

 

תנאים להגשת בקשה לחקירת מוות

חוק חקירת סיבות מוות מבקש להסדיר את קיום חקירה מסוימת, שנסיבותיה מיוחדות, בין היתר כאשר מדובר בחשד למוות לא טבעי או אם המוות התרחש במוסד סגור, מעצר או מאסר. ישנה רשימה מצומצמת ביותר של גורמים שיכולים להגיש את הבקשה לחקירה בנושא, הכוללת את משפחת המנוח/ה מקרבה ראשונה, רופא, קצין משטרה ואת היועץ המשפטי לממשלה.

ואולם, לא בכל מקרה ניתן יהיה לבסס את העילה לפתיחה בחקירת סיבת המוות, אלא רק במקרים הבאים, כפי שקובע חוק חקירת סיבות מוות:

  • כאשר אדם מת בזמן שהיה עציר או אסיר במתקן כליאה כלשהו
  • כאשר ישנו חשד סביר שהמוות נגרם בנסיבות שאינן טבעיות לרבות כתוצאה מעבירה
  • כאשר המוות התרחש במהלך אשפוז המנוח/ה בבית חולים לחולי נפש או במוסד ילדים סגור לילדים בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית

 

חוקים בדבר ניהול החקירה

כאמור, מי שאמון על חקירת המקרה יהיה שופט חוקר, שמקבל לצורך הסוגייה סמכויות שיפוט מקבילות לאלו של בית משפט שלום, ככל שעליו לזמן עדים ולגבות עדויות. את תהליך החקירה עליו לנהל ללא בעלי עניין או צדדים נוספים, בין אם מדובר במגיש הבקשה עצמו ובין אם מדובר בגורם שעשוי להיפגע מתוצאות החקירה.

ועם זאת, חוק חקירת סיבות מוות קובע כי נוכחותו של מגיש הבקשה לפתיחת חקירה בנושא נדרשת, ככל שיש צורך בחקירת עדים ואף זימון עדים לגביית עדויות וראיות. לאחר חקירתו, יחליט השופט האם לאור הראיות שאסף ניתן כעת להוכיח את סיבת המוות או אם אין בהן די כדי לספק את אותה הוכחה. בנוסף, הוא רשאי כעת להורות לפרקליטות להגיש כתב אישום וזאת ככל שהשתכנע בכך בהתאם לחקירתו.

החוק קובע כי צו אישום יינתן רק בכפוף להזהרת החשוד במהלך ביצוע החקירה בנושא, כאשר בתקופה זו עומדת לו הגנה והוא רשאי להשמיע טענות ולהציג ראיות בנושא. ככל שאותו חשוד מממש את זכותו להתגונן, השופט ישקול האם להגיש נגדו כתב אישום רק לאחר שנשמעו כל הטענות והראיות.

 

חוות דעת רפואית פורנזית לחקירת סיבות מוות

עד כה עסקנו בעיקרי חוק חקירת סיבות מוות וכעת נבהיר כיצד חוות דעת רפואית פורנזית מטעם מומחה מתאים ומקצועי, צפויה להכריע בקבלת ההחלטות סביב החקירה. ובכן, הרפואה המשפטית-פורנזית עוסקת בחוות דעת פתולוגיות, פסיכיאטריות, נרקולוגיות (התמכרויות) ועוד.

רופאים משפטיים העוסקים במישור זה של חוות הדעת המשפטיות, מתמקדים במסקנות ועדויות שמבוססות על תחום הפתולוגיה וזאת במטרה לאשש או להפיג את החשדות כלפי סיבות המוות המדויקות לאותו מקרה.

 

חוות דעת פתולוגית

כאשר אדם חשוד בהמתת אדם אחר, הרי שעדיין מדובר במקרה שבו נסיבות המוות לא התבררו במלואן ולכן יש להניח כי שלל סיבות מהוות את אופן המוות, כך שדי באחת מהן כדי להביא להרשעת אותו האדם בעבירה, או לחילופין כדי לזכות אותו מאשמה.

לכן נדרשים המומחים הפועלים בתחום הפורנזי לדיוק מקסימלי, לירידה לרזולוציות הנמוכות ביותר הנובעות מפרטי המקרה, למיומנות ולניסיון חסרי תחליף, שכן כל פרט עשוי להטות את החלטתו של השופט החוקר בנדון לכאן או לכאן.

הרופאים המשפטיים המתמחים בשדה זה בחברת פורום רופאים, יכולים לסייע לקבוע את הנתונים החשובים שעד כה לא היה כלפיהם מידע מובהק, כמו למשל קביעת שעת המוות, שעליה לא פעם קמה ונופלת חפותו או אשמתו של אדם החשוד במעשה. שעת המוות לעתים תסתור או תאמת את גרסתו, ככל שהשמיע את טיעוני ההגנה שלו.

 

חוות דעת פסיכיאטרית

במידת הצורך, תגובש חוות דעת פסיכיאטרית לגבי מצבו הנפשי של החשוד במעשה, דבר שעשוי ללמד על מעשיו בפועל ועל אשמתו או חפותו. חוות הדעת נכתבת על ידי רופאים מומחים מחברת פורום רופאים, תוך שמירה על דיוק ובקיאות ברמה המקצועיות ביותר בתחום וזאת על מנת שחוות הדעת תסייע לבית המשפט לקבל החלטות מתאימות.

חוות דעת פסיכיאטריות מהוות מסמכים רגישים במיוחד באופיים, המחליפות לעתים גם את עדותו של פסיכיאטר בבית המשפט. וכך, כאשר אדם מבצע פשע וטוען לאי שפיות, יידרשו הוכחות ותיעוד למצבו האמיתי, לרבות המצב הנפשי שהיה לו במהלך המקרה. לעתים, חוות הדעת תשפוך אור גם על מצבי אי שפיות מתמשכת, במסגרתה ייתכן שלא קיימת כשירות או אחריות למעשה.

בפורום רופאים תמצאו את המומחים הטובים והמקצועיים ביותר מתחום הפסיכיאטריה, המנוסים בכתיבת חוות דעת לצרכים משפטיים, גם מכוחו של חוק חקירת סיבות מוות, אם נדרשו לכך. המסמך ייכתב וייערך כך שהוא יתאים לקביעת החלטות שיפוטיות ברמת המבנה, התוכן, הארגון והסדר של גיבוש המסקנות ויסייע לשופט ובהמשך גם לפרקליטות, לבסס אשמה או העדר אשמה בהתאם למסקנות הרפואיות.

 

על פורום רופאים

חברת פורום רופאים נמנית עם המובילות בישראל בתחום כתיבת חוות הדעת הרפואיות לצרכים משפטיים. אנו מעמידים לרשותכם את המומחים המובילים בתחומם, לרבות רופאים מהתחום הפורנזי, הפסיכיאטרי, הפתולוגי ועוד. צוות הרופאים שלנו מודע לעומק לחוק חקירת סיבות המוות ולהנחיותיו המיוחדות ופועל באמינות ומקצועיות מלאים, כדי לסייע למיוצגים שלכם להרוויח את מידת הצדק הנדרשת להם בנושא זה.

לשיתוף לחצו:
תוכן עניינים

המידע לעיל מהווה מידע ראשוני ואינו מהווה יעוץ משפטי או רפואי