להאזנה:
חוות דעת רפואית לסובלים ממחלות מקצוע תאפשר להם לתבוע זכויות רפואיות לרבות גמלת נכות מעבודה, דמי פגיעה ופיצויים מחברות הביטוח בגין אובדן אי כושר. מה נכלל בחוות הדעת הרפואית לעניין זה?
חוות דעת רפואית לסובלים ממחלות מקצוע בכל חומרה
כל אדם שלקה במחלה בעקבות תנאי עבודתו נחשב למי שחלה במחלת מקצוע. זהו מצב שבגינו ניתן לתבוע את המוסד לביטוח הלאומי, כל עוד מדובר במחלה שאכן הוכרה על פי תקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע והנזק שנגרם אכן נובע מתנאי העבודה.
לטובת הוכחת הקשר בין תנאי העבודה לנזק הרפואי ומחלת המקצוע, יש לנסח חוות דעת רפואית עקב תאונת עבודה, שתעריך ותפרט בנוגע לנזקים והיקפם ותספק הסבר לגבי אופי הפגיעה של העובד עקב עיסוקו.
נציין כי מחלות המקצוע עלולות לגרום לפגיעה זמנית אך למרבה הצער גם לנכות לצמיתות. לכן חוות הדעת הרפואית הופכת לחלק משמעותי ומרכזי מאוד מהצלחת תביעת הפיצויים.
מחלת המקצוע מתפתחת הן באופן פתאומי והן בהדרגה, מה שקרוי גם מיקרו-טראומה: מצב שבו העובד "סופג" פגיעות מזעריות ובלתי מזיקות יום אחרי יום, לאורך שנים של עבודה, עד שהוא לוקה במחלה משמעותית.
חוות דעת רפואית לסובלים ממחלת מקצוע בעקבות מיקרו טראומה תוכל לספק מידע בנוגע לתנאי היווצרותן של אותן פגיעות מזעריות ולגבי הדרך שבה הן יצרו את מחלת המקצוע.
חוות דעת רפואית מרופא תעסוקתי
חוות דעת רופא תעסוקתי תקבע את דרגת הכושר לעבודתו של החולה, כך שהיא תשקף פגיעה קיימת בכושר העבודה ומהי חומרתה המדויקת. למעשה, כל עובד שסובל ממחלת מקצוע יזדקק לחוות דעתו של הרופא התעסוקתי כדי לקבוע את המשך היקף עבודתו ולבסס תביעה לנכות מעבודה ו/או פיצויים מהמעסיק וחברת הביטוח.
חשוב לזכור שקבלת חוות דעת רפואית לסובלים ממחלות מקצוע מאת רופא תעסוקתי תצביע על פגיעה גופנית, נפשית או שתיהן שלאו דווקא נובעות מסביבת העבודה. הרופא התעסוקתי יחווה דעתו גם במקרים שאינם מוגדרים כמחלת מקצוע או מיקרו-טראומה, אלא גם במקרים כמו התקף לב, אירוע מוחי או תאונת עבודה.
חוות דעת רפואית לאחר תאונת עבודה
חוות דעת רפואית עקב תאונת עבודה מאפשרת לקבל זכויות רפואיות ופיצוי כספי מחברת הביטוח וגם מהמוסד לביטוח הלאומי. חוות דעת תוכיח שהפגיעה אכן התרחשה במסגרת עבודתו של העובד ושקיים קשר סיבתי בינה לבין הנזק שנגרם לו בפועל.
הקשר הסיבתי המופיע בחוות הדעת מאפשר הכרה בפגיעה מעבודה מצד הביטוח הלאומי ומתן פיצוי כספי הכולל דמי פגיעה למשך 91 ימים וזכאות להגיש תביעת נכות מעבודה לאחריהם.
הליך תביעת הנכות כשלעצמו מצריך חוות דעת רפואית נוספת, שכן היא תיבדק על ידי המומחה הרפואי של הביטוח הלאומי והקביעה שלו בדרך כלל תתבסס עליה. באותו האופן תשפיע חוות הדעת הרפואית גם על תביעת פיצויים כלפי המעסיק, כך שבית המשפט ימנה מטעמו מומחה רפואי ואף הוא מתבסס לא פעם על חוות דעתו של המומחה מטעם התביעה.
חוות דעת אקטוארית לחישוב נזקי מחלת המקצוע
חוות דעת מומחה אקטואריה בבית משפט צפויה לאמוד את הנזקים הכלכליים שנגרמו לחולה מפאת מחלת המקצוע שלו. זוהי אינה חוות דעת רפואית לסובלים ממחלת מקצוע, אלא חוות דעת נפרדת לחלוטין ממנה, הנערכת על ידי אקטואר בכיר שמספק הערכת שווי, חישובי הפסדי פנסיה והכנסה וגם תחשיבים נוספים, כדי להעריך את גובה הפיצויים שהעובד זכאי לו.
כך יוצא למעשה שמחלת המקצוע מצריכה לא פעם שתי חוות דעת נפרדות זו מזו: האחת היא חוות דעת רפואית לסובלים ממחלת מקצוע והשנייה היא חוות דעת ממומחה אקטואריה.
שתיהן מכירות כמובן במחלת העובד ובקשר הסיבתי שלה לתנאי העבודה או סוג העבודה שביצע העובד, אך שתיהן שואפות להשיג מיטוב של הזכויות האישיות עבורו כאשר הפועל היוצא של שתיהן הוא המובן הכלכלי.
נוסיף ונדגיש שחוות הדעת הרפואית לעולם קודמת לזו האקטוארית, שכן יש לשאוף תחילה להכרה במחלת המקצוע והזכויות הנובעות ממנה ורק לאחר מכן לפעול לעניין תביעת חברת הביטוח של העובד או המעסיק לעניין גובה הפיצויים בגין ההפסדים שנגרמו מאותה מחלה.
בדיקה רפואית לגיבוש חוות הדעת
חוות דעת רפואיות מתגבשות באופן פרטי, כלומר שלא דרך בדיקה מטעם רופא של קופת החולים ולא במימון מסל הבריאות. הרופא יבדוק את התובע בבדיקה מקיפה, שבה עליו לתשאל תחילה את התובע לגבי כל פגיעה גופנית ונפשית שממנה הוא סובל.
מכיוון שמחלות המקצוע רבות ומגוונות, הרופא יאתר גם מגבלות אורתופדיות (למשל נזקי גב) או פגיעה במערכת או איבר ספצפיפיים (כמו כושר השמיעה לדוגמה) כדי לקבוע את קיומה של הפרעה תפקודית פעילה.
התובע מצידו, אמור לגבות כל תלונה מצידו במסמכים רפואיים רלוונטיים מהמומחים שפועלים באותו מישור רפואי. למשל אורתופד או פסיכיאטר, שסיפקו תיעוד רפואי מתאים.
בדיקת הרופא מתייחסת גם להשתלשלות אופן התעסוקה של העובד ואפילו לפרטי השכלתו. התפיסה היא שאפשרויות התעסוקה של אדם משכיל רחבות יותר, כך שהוא יכול לפנות בהמשך לאפיקי תעסוקה נוספים. ככל שההשכלה מצומצמת, הרי שייתכן שהוא ימצא את עצמו בעבודה בלתי מתאימה בהמשך ובכך הוא מסתכן רפואית באופן חמור בהרבה.
התשאול לעניין התעסוקתי מתייחס לפרק הזמן שבו העובד עבד באותה עבודה או בתחום ספציפי, מהן המטלות שלהן נדרש ומה בדיוק כלל תפקידו. התובע מתבקש לספק מידע אמין ומדויק, אם כי בחוות הדעת הרופאים נזהרים מהנחות מובהקות ולכן מציינים פעם אחר פעם את המילים "לדברי המטופל".
חוות דעת רפואית למחלת מקצוע תתייחס כמובן לכל הניירת הרפואית שהתובע הצטייד בה וגם לקביעות המומחים המופיעים בה. הרופא יפרט את הפגיעה הקיימת על סמך התרשמותו ויציין האם מדובר בעובד בלתי כשיר, או עובד שכשיר לעבודתו באופן מסוים או תחת הגבלות כלשהן. כמו כן, חוות הדעת תציין האם מדובר במחלה פתירה וחולפת, או כרונית, בלתי הפיכה וצמיתה.
חוות דעת רפואית איננה מחייבת את הנתבעים
בפועל, חוות הדעת במקרים של מחלות מקצוע היא בעלת משקל משמעותי ביותר, אך יש לזכור שבמקרה של תביעת המעסיק או חברת הביטוח היא איננה מחייבת. בית המשפט רשאי בכל עת למנות מומחה מטעמו לגיבוש חוות דעת נייטרלית ומכריעה, אך אותו מומחה מתבסס לא פעם על חוות הדעת של התביעה שכבר גובשה והגיעה למסקנות מדויקות.
לאור זאת, הופכת חוות הדעת הרפואית לסובלים ממחלות מקצוע לאמצעי המרכזי ביותר בתביעות אלו, שכן היא מהווה את הסימוכין המשמעותי ביותר לשופטים והרופאים מטעמם וככל שנערכה על ידי גורם בכיר ומוכר יותר בתחומו, כך קיים הסיכוי להכרה במחלת המקצוע ובמתן הפיצויים המתאימים עבורה.
חברת פורום רופאים המתמחה בחוות דעת רפואיות הנערכות על ידי טובי המומחים במגוון ענפים רפואיים, מזמינה אתכם לבדיקת החומר הרפואי הקיים ללא עלות. אנו מלווים גורמים משפטיים בכל הכרוך באפיון וביצירת חוות הדעת הטובות והמשפיעות ביותר, שיאפשרו לכם וללקוחותיכם לקצור הצלחה משפטית ולקבל בפועל סכומי פיצויים משמעותיים. צרו עמנו קשר ונעמוד לרשותכם.
