במקרים בהם אדם איבד את יכולתו לעבוד אם זה בעקבות תאונה, מחלת מקצוע, פציעה מחלה פיזית או נפשית הוא עשוי להיות זכאי לתבוע את ביטוח לאומי וגורמים נוספים כגון המעסיק וחברות הביטוח והפנסיה. על מנת להוכיח אובדן כושר עבודה יש להציג חוו"ד במקרים של פגיעה תעסוקתית לשם הגשת התביעות בהתאם לדין.
תביעת גופים שונים
רופא תעסוקתי מתמחה בביצוע של בדיקות רפואיות לעובדים על מנת להעריך את כשירותם ומסוגלותם להמשך עבודה. לאחר שלב הבדיקה והאבחון, יערוך הרופא התעסוקתי חוו"ד במקרים של פגיעה תעסוקתית בעניינו של העובד שתתאים הן לתביעה לביטוח לאומי והן לתביעת פיצויים ולתביעות כלפי חברות הביטוח והפנסיה.
אי כושר זמני או קבוע
חוו"ד במקרים של פגיעה תעסוקתית עשויה לקבוע אי כושר זמני או אי כושר לצמיתות בהתאם למאפייני הפגיעה בעובד. חוו"ד במקרים של פגיעה תעסוקתית עשויה גם לקבוע או להגדיל אחוזי נכות שיוכרו לתביעה בביטוח לאומי. המשמעות המשפטית של חוות דעת של רופא תעסוקתי, ניכרת בדרישה לקבל פיצויי פיטורין כך שניתן יהיה להתפטר בדין של מפוטר ולקבל פיצויי פיטורין.
עובד שנפגע בתאונה עקב תנאי העבודה במסגרת עבודתו הינו נפגע עבודה על כל המשתמע מכך מבחינת זכויות. הוא זכאי לקבל תשלום של דמי פגיעה מביטוח לאומי בתקופת ההיעדרות מהעבודה ועד 91 ימים. במידה והוא אינו יכול לשוב לעבודתו בסיום תקופה זו והדבר נסמך על חוו"ד במקרים של פגיעה תעסוקתית הוא רשאי לתבוע קצבת נכות מעבודה.
החמרת מצב בריאותי
את זכויותיו הסוציאליות מביטוח לאומי יכול העובד לממש רק במידה והוכח כי הפגיעה התרחשה בשל העבודה וכי בגין הפגיעה הוא סובל מנכות זמנית או קבועה. ישנם מקרים בהם לאחר שאחוזי הנכות נקבעו על ידי הוועדה הרפואית שחלה הרעה במצב הבריאותי של העובד. במידה וחלפו שישה חודשים מהעת שבו התייצב המבוטח בפני הוועדה, יש באפשרותו לעבור בדיקה חוזרת במטרה לוודא שאכן חלה ההחמרה במצבו.
על מנת שניתן יהיה להגיש תביעה לבחינה מחודשת של מצבו הבריאותי של המבוטח, יהיה עליו להמציא חוו"ד במקרים של פגיעה תעסוקתית מרופא תעסוקתי שבו מסביר הרופא כי אכן חלה החמרה במצבו הבריאותי.
כפל פיצוי
כאשר מוגשת חוו"ד במקרים של פגיעה תעסוקתית ניתן לתבוע הן את ביטוח לאומי והן את חברת הפנסיה. חשוב לדעת כי מול חברת הפנסיה וביטוח לאומי אין כפל פיצוי וניתן לקבל מכלל המקורות פיצוי בשיעור של 75% משכרו הקובע של העובד טרם הפגיעה. לעומת זאת אם לעובד פוליסת אובדן כושר פרטית הוא רשאי לתבוע את חברת הביטוח והפיצוי שהובטח בפוליסה יינתן ללא קשר למיצוי הפיצויים מהמקורות האחרים.
תביעת המעסיק
חוו"ד במקרים של פגיעה תעסוקתית נדרשת גם כאשר תובעים את המעסיק בגין רשלנות שהביא לקיומו של תאונת העבודה או מחלת מקצוע. בתביעות מעין אלו יש להוכיח כי המעסיק הוא שגרם לתאונה במעשה או במחדל למשל כאשר לא סיפק לעובדיו את אמצעי המיגון המתאימים למאפייני העבודה או לא טיפל במפגע במקום העבודה.
על מנת שמחלה תוכר כמחלת מקצוע עליה להיות ברשימת המחלות של הביטוח הלאומי ולהיגרם ממאפייני העבודה. במקרה של מחלת מקצוע שמאובחנת ככזו במסגרת חוו"ד מקצועית ניתן לקבל את מלא הזכויות כמו בכל תאונת עבודה הן מביטוח לאומי והן מחברות הביטוח והפנסיה. ניתן גם לתבוע את המעסיק כאמור במידה והוא התרשל בשמירה על בריאות העובד לאורך השנים.
כיצד מתבצעת בדיקה תעסוקתית
שירות חוו"ד במקרים של פגיעה תעסוקתית אינו נכלל בסל הבריאות ויש לצורך תביעה לפנות לרופא תעסוקתי פרטי שיבדוק את המטופל. בשלב הראשון, הרופא התעסוקתי ישמע את התלונות של המטופל בכל הנוגע לפגיעות הגופניות או הנפשיות מהן הוא סובל. התלונות של המטופל צריכות להיות מגובות במסמכים הרפואיים מהרופאים הרלוונטיים באותו תחום.
סוג התביעה בביטוח לאומי
אובדן כושר עבודה יכול להיגרם בתאונת עבודה ומחלת מקצוע כמו גם עקב מחלה או פציעה ללא קשר לעבודתו של העובד. כאשר מדובר בתאונת עבודה ומחלת מקצוע יש להגיש תביעת דמי פגיעה ונכות מעבודה לביטוח לאומי. כאשר מדובר על פגיעה שנגרמה ללא קשר לעבודה יש להגיש תביעת לקצבת נכות כללית ולא נכות מעבודה. חשוב לדעת כי תאונת דרכים בדרך לעבודה וממנה נחשבת לתאונת עבודה וניתן לתבוע דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה.
סיכום חוות דעת תעסוקתית
לסיכום חוות דעת תעסוקתית לשם קביעת דרגת כושר העבודה מבוצעת על ידי רופא תעסוקתי בלבד. בסמכותו להנפיק חוות דעת לגורמים השונים בנוגע לשאלה האם אכן נפגע כושר העבודה של התובע ובאיזו מידה. לחוות דעת תעסוקתית משקל רב בהגשת תביעה לאובדן כושר עבודה ויש להתכונן היטב לפגישה עם הרופא התעסוקתי כמו גם להגיע עם המסמכים המפורטים מהרופאים המומחים השונים.
קבלת חוות דעת ממומחה
אם אתם זקוקים לחוות דעת רפואית במקרה של רשלנות מעסיק עבור לקוח שלכם אל תתפשרו על פחות מהטוב ביותר ופנו אל פורום רופאים המחזיק במומחים תעסוקתיים מהמדרגה הראשונה. המומחה שלנו יבדוק את התובע ויספק חוות דעת מקיפה לגבי מצבו הרפואי ומידת אובדן כושר העבודה שלו בגין רשלנותו של הגורם הנתבע.
מחלת מקצוע הינה מחלה בה לקה עובד שכיר או עצמאי במהלך עבודתו ועקב תנאי עבודתו. בניגוד לתאונת עבודה המהווה אירוע חד פעמי ופתאומי מחלת מקצוע אינה מקרה של פגיעה חד פעמית שאירעה בזמן נתון ובמקום ספציפי. בחוק הביטוח הלאומי מופיעה רשימת מחלות נפוצות ומחלת מקצוע מוכרת רק אם היא ברשימה.
ניתן לתבוע את ביטוח לאומי לנכות מעבודה כאשר מדובר בתאונות עבודה או מחלת מקצוע ולנכות כללית כאשר מדובר על פגיעה שלא במסגרת העבודה. בנוסף ניתן לתבוע את חברת הפנסיה על הרכיב של אובדן כושר ואת חברת הביטוח במידה והעובד מחזיק בפוליסה פרטית. בין חברת הפנסיה וביטוח לאומי אין כפל פיצויים.
בכל מקרה של אובדן כושר בו רוצים לתבוע את ביטוח לאומי, את חברת הפנסיה או את חברת הביטוח יש צורך להנפיק חוות דעת מרופא תעסוקתי. חוות הדעת צריכה להסתמך על מסמכים רפואיים מומחים רלוונטיים למשל אורתופד בנכות פיזית ופסיכיאטר בנכות נפשית. חוות הדעת מתבססת על דיווחי העובד והמסמכים שהוצגו בפני הרופא.
כאשר העובד עבר תאונות עבודה שיכלה הייתה להימנע לו המעסיק היה נוהג באחריות הנדרשת ממנו. דוגמא לכך הוא אי סילוק של מפגע בעבודה. גם כאשר התפתח אצל העובד מחלת מקצוע וזו הייתה יכולה להימנע לו סופקו לעובד אמצעי מיגון מתאימים לאורך השנים הדבר מצדיק תביעה כנגד המעסיק.
