רשלנות רפואית בניתוח היא אחד מתחומי הרשלנות הרפואית הנפוצים ביותר. על התובע פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח להציג ראיות לכך שהטיפול הניתוחי בו הוא זכה היה ברמה בלתי סבירה ברמת הזהירות שננקטה או מבחינת המיומנות. הדרך להוכיח זאת היא באמצעות הגשת חוות דעת כירורגית במקרים של רשלנות רפואית בניתוח ועל כך במאמר זה.
רשלנות רפואית בניתוח
רשלנות רפואית בניתוח יכולה בפועל להתרחש בכל אחד משלבי הניתוח. הרשלנות יכולה להיות כבר בעת שהרופא אמור להסביר למנותח מה הפרוצדורה שהוא הולך לעבור ומהם הסיכונים והסיבוכים הקיימים בו ועד לשלב של הניתוח בפועל. הרשלנות יכולה להיות גם במעקב אחר המטופל לאחר הפרוצדורה.
הוכחת הקשר הסיבתי
על מנת לקבל פיצויים לא די להוכיח כי התרחשה רשלנות סביב הניתוח, חוות דעת כירורגית במקרים של רשלנות רפואית צריכה להוכיח שהרשלנות היא גם זו שגרמה לנזקים למטופל. לעיתים הקשר בין הרשלנות לנזק ברור, לדוגמא כאשר שפוגעים באיבר פנימי בניתוח או כאשר החולה נפטר לאחר ניתוח עקב דימום פנימי, לאחר שנפגע במהלך הניתוח בכלי דם.
עם זאת במרבית המקרים קיים קושי להוכיח את יסוד הקשר הסיבתי שבין מעשה הרשלנות בניתוח לנזקי המטופל. ישנם מצבים בהם הסיבוכים הינם חלק מהסיכונים הנלווים לניתוח ומקרים אחרים בהם מספר גורמים עלולים לגרום לנזק וחלקם כתוצאה מרשלנות ואחרים לא.
מה יש לקחת בחשבון
חוות דעת כירורגית במקרים של רשלנות רפואית צריכה להתייחס לסוג הניתוח ולקחת בחשבון אם מדובר בניתוח חירום או בניתוח אלקטיבי, ניתוח לא דחוף אשר נקבע מראש. על מחבר הדוח להיות מתחום המומחיות הרפואית הרלוונטי כאשר לעיתים מדובר במספר תחומים או בתחומים חופפים. חוות הדעת צריכה למקם את הרשלנות הנטענת ולפרט אם זו התרחשה במהלך הניתוח עצמו, בטיפול הטרום ניתוחי או במעקב שלאחר הניתוח.
מבחן הרופא הסביר
כאשר מוגשת חוות דעת כירורגית במקרים של רשלנות רפואית המומחה נדרש להוכיח כי הרופא המנתח לא עמד במבחן הרופא הסביר. מבחן זה מהווה את מרכזו של הדיון המשפטי בתביעות מסוג זה וחוות הדעת נדרשת להדגים כי הרופא לא פעל על פי הנורמות המקובלות בעולם הרפואי הכירורגי בנוגע לנשוא התביעה.
רמת המיומנות הנדרשת
לרוב כאשר מדובר על רשלנות רפואית בניתוח עצמו בחוות הדעת יוסבר כיצד המנתח לא פעל במיומנות הנדרשת ממנו בהתאם לידע המקצועי בניתוח הספציפי וכיצד הוא לא שמר על כללי הזהירות אשר מצופים ממנו כרופא סביר. יש לפרט לגבי כל החלטה או שיקול בהם נקט הרופא במסגרת הניתוח ולהיתמך בידע המקצועי הידוע ובניסיון הכירורגי בתחום.
קבלת הסכמה מדעת
הרופא נדרש להסביר מראש למטופל פרטים באשר לניתוח שהוא עתיד לעבור על מנת שהוא יוכל לקבל החלטה באשר להסכמתו לעבור את הניתוח. הרופא נדרש להסביר למנותח מהי המהות של הניתוח שהוא עתיד לעבור, מטרתו של הניתוח, התועלת של הניתוח, סיכונים לסיבוכים, סיכויי ההצלחה ותופעות לוואי שעשויות לנבוע כתוצאה מן הניתוח. עליו גם לפרט אלו חלופות אפשריות ישנם להליך על מנת לפתור את הבעיה הרפואית ממנה סובל המטופל.
רשלנות רפואית של הרופא המרדים
ישנם מקרים בהם חוות דעת כירורגית במקרים של רשלנות רפואית מתמקדת בהרדמה. מדובר במקרים בהם החשד לרשלנות רפואית נובע מתהליך ההרדמה ולא מהתנהלות הניתוח עצמו. במקרים אלו, האחריות לרשלנות עשויה לרבוץ על כתפיו של הרופא המרדים. דוגמאות למקרים מעין אלו כוללים, מתן מינונים שגויים של תרופות, שימוש בהרדמה אשר אינה מתאימה לסוג הניתוח או למטופל וחוסר בבקרה ופיקוח במהלך הניתוח או בעת ההתאוששות ממנו.
התיישנות תביעות רשלנות רפואית
תביעה הכוללת חוות דעת כירורגית במקרים של רשלנות רפואית יש להגיש בתוך שבע שנים ממועד הרשלנות הרפואית אחרת חל על האירוע התיישנות כמו בכל תביעת נזיקין. משא ומתן עם הגורם האחראי לנזק אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות ורק הגשת התביעה עושה זאת. בכל מקרה מומלץ לאסוף את המידע ולגבש את התביעה מהר ככל שניתן מכיוון שקל יותר לבסס את התביעה בסמוך לאירוע.
גובה הפיצויים
במסגרת חוות דעת כירורגית במקרים של רשלנות רפואית נכללים שלושה מרכיבים מרכזיים, מעשה הרשלנות, הנזקים למטופל והקשר הסיבתי בין השניים. גובה הפיצויים ניתן בהתאם לראשי נזק ממוניים שניתנים לכימות וראשי נזק לא ממוניים. ככל שהפגיעה התפקודית של התובע גבוהה יותר כך הפיצוי הצפוי להיפסק בסיום ההליך עשוי להיות גבוה יותר.
הפיצויים נועד לאפשר את שיקומו של המטופל כמו גם את המשך קיומו בכבוד תוך אספקת צרכיו המיוחדים עד לסוף חייו. סכומי הפיצוי יכולים להשתנות בהתאם להשפעה התפקודית של הנכות על התובע, גילו של התובע, גובה השתכרותו טרם האירוע המדובר ועוד. סכומי הפיצויים בפגיעה משמעותית במטופל במידה והתביעה מתקבלת עקב רשלנות רפואית בניתוח יכולים להגיע למיליוני שקלים.
סיכום חוות דעת רשלנות רפואית בניתוח
לסיכום הנושא, רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתרחש עוד טרם הניתוח במהלך הניתוח ולאחריו. בכל חוות דעת יש צורך להוכיח היכן אירעה הרשלנות וכיצד זו הובילה לנזקים לתובע. חוות דעת רפואית הינה הבסיס לכל תביעת רשלנות רפואית בניתוח ויש צורך שהמומחה יידע גם להגן על טענותיו במידת הצורך בבית המשפט.
קבלת חוות דעת כירורגית במקרים של רשלנות רפואית ממומחה
כעורכי דין המתמחים בתחום של רשלנות רפואית אתם וודאי יודעים את החשיבות של חוות דעת רפואית בהוכחת הנזקים הרפואיים ללקוחותיכם ובהיעדר חוות דעת של מומחה בתחום הרלוונטי סיכויי התביעה עשויים לפחות משמעותית. אל תתפשרו על פחות מהטוב ביותר ופנו אל פורום רופאים על מנת לקבל חוות דעת מקצועית של מומחה בעל שם וניסיון.
הרשלנות יכולה להתרחש כבר מההכנה לניתוח, בבחירת ההליך הנכון והמתאים ובקבלת הסכמה מדעת מהמטופל. הרשלנות יכולה להתרחש במהלך הניתוח עצמו, למשל בעת פגיעה באיברים אחרים. הרשלנות יכולה להתרחש גם במעקב אחרי ואי ווידוא שההחלמה מתרחשת כראוי ולא מתפתחים זיהומים למשל. רשלנות רפואית בניתוח הינה מסוגי הרשלנות הנפוצים ביותר.
כן. כל תביעת רשלנות רפואית צריכה להיות מלווה בהגשת חוות דעת של רופא מומחה מתחום הפרקטיקה שבה אירעה הרשלנות הרפואית. חוות הדעת נדרשת על מנת לבסס את התביעה ולהוכיח את עצם קיומה של עוולת הרשלנות כמו גם את הקשר הסיבתי בינה לבין הנזקים מהם סובל התובע.
ככל תביעת נזיקין תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק עומדת על 7 שנים. חריגים לכך יהיו מקרים בהם הנזקים של הרשלנות התגלו במועד מאוחר יותר ולא במועד הניתוח ואז תקופת ההתיישנות תחל במועד הגילוי. גם כאשר כתוצאה מהניתוח הרשלני המטופל אינו בעל מודעות וסובל מפגיעה קוגניטיבית, תקופת ההתיישנות תחל מעת מינוי האפוטרופוס.
עליו להיות בעל מומחיות וניסיון רב לא רק בתחום הכירורגי הכללי אלא בכל הנוגע להליך הספציפי שבה נפגע התובע. עליו גם להיות בעל ניסיון בהופעה כעד מומחה בבית המשפט על מנת שיוכל להגן על חוות דעתו מול עורכי הדין של הנתבעים.
